פורום אוצריא

@Elie-Gambache כתב בבקשה | חיפוש ספרים לפי שמם המקובל:

@איש-שלו כתב בבקשה | חיפוש ספרים לפי שמם המקובל:

אז מה עשינו?

בעצם לכתוב את זה כאן בלי אפילו לתייג אותי אז לא עשינו כלום, פשוט איבדת זמן בלכתוב את ההודעה הזאת, אבל אם אתה רוצה שזה ישתפך , כלומר אתה רוצה להשפיע על זית ועל אוצריא בגלל שאוצריא משתמשים בפתוחים שלי, אז אתה פשוט קצת מתאמץ לפתוח פנייה בגיטהוב ואתה מתאר את הבעייה ותראה שעוד חודש חודשיים זה יגיע, ולא צריך את המשפטים של "מה עשינו", זה ממש לא מועיל לכלום. אז פליז אף פעם לא השתמשתי בתוכנות אחרות, אני מתקשה עם עברית מה שזה עוד מקשה עליי לייצר נתונים סינטטיים עם ai.
סה"כ מאמץ של 30 שניות בשבילך ותראה שעשית משהו

רבנו @elie-gambache נ"י

סליחה ומחילה וכפרה!
רק עכשיו יכולתי להתחבר, וחשכו עיניי וכאב לבי, מה יצא ממלים תמימות שכתבתי [אסביר תיכף...]

חלילה לי !

הרי אני מלא הערכה והתפעלות עצומה, מכל עבודותיך הקדושות והנפלאות
ובעיקר ובמיוחד מה'זית' ירום הודו [כמ"ש "יֵֽלְכוּ יֹֽנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַֽ לוֹ כַּלְּבָנוֹן"]

עי' מה שכתבתי
כאן https://mitmachim.top/post/1054844
וכאן https://mitmachim.top/post/1063745

ולאחרונה כאן https://mitmachim.top/post/1087388
וכאן https://mitmachim.top/post/1087470

ובמקומות רבים נוספים.

ועל כולנה מה שכתבתי כאן https://mitmachim.top/post/1045133
על שיתוף הפעולה המדהים, והתכלית העליונה המשותפת של אוצריא ואוצרניק, זית וכזית. [סליחה שלא תייגתי אותך שם..]

Spoiler

אני הוא שהגנתי על שם 'זית', ועמדתי משתאה מול הסוד הגנוז בו...
עי' https://mitmachim.top/post/1045752
ובעיקר https://mitmachim.top/post/1046283 [שזכה ללייקים רבים]

גם המתנתי בכליון עיניים כשבישרו לי שעומדת לצאת תוכנה מקבילה לאוצריא ובה יהיה ממשק דומה למה שציירתי ברעיונותי (https://mitmachim.top/post/1063167 )

וכשיצא לאור וראיתי כי טוב - כיכבתי את המאגר בגיט.

וגם ביקשתי ללמוד תכונות רבות שיש 'זית' וליישם אותן באוצריא.

ועד כדי כך, שלמרות שאני משתמש קבוע באוצריא, ואוהב את המבנה והמהלך שלה, ואני גם ממליץ לרבנים ואברכים ועוזר להם בהתקנה וכו' - בכל זאת אני מציע את 'זית' לכל מי שנראה לי שזה מתאים יותר לסגנון שלו.

Spoiler

ועכשיו אסביר על מה התייחסתי ומה התכוונתי כשאמרתי: 'מה עשינו' -

למה כתבתי 'מה עשינו' ??
או יותר נכון למי כתבתי, ועל מה ?

בגלל שהנושא של איתור ספרים ומראי מקומות מטריד אותי מקדמת דנא.
ורע בעיני שהלומדים מחפשים ספר ולא מוצאים, רק בגלל שאינם יודעים איך המפתחים בחרו לקרוא לו -

• 'קידושין' או 'קדושין', 'מדות' או 'מידות'.
• 'פירוש המשנה / המשניות להרמב"ם / להר"מ' [ולמה לא לכתוב כמו שאנחנו רגילים 'פיה"מ' / 'פיהמ"ש']?
• שולחן ערוך / שלחן ערוך / שו"ע [או סתם 'או"ח קכח' ?

כמו כן אם רוצים שיהיה זיהוי של מראי מקומות - העסק תקוע בגלל שצריך שהציון יהיה כתוב לפי תוית מסויימת ודקדקנית. ואי דייקי' כולי האי לא תנינא...

(וכך מקובלנו מהג' @elie-gambache נ"י, צריך שהתוכנה תגיב למשתמש בצורה טבעית וחלקה, בלי לדרוש ממנו לחשוב במקומה, איך הוא אמור לכתוב ומה הוא צריך לעשות...).

כדי לפתור את הבעיה הגדולה הנ"ל - עבדנו לפני זמן רב על טבלה מסודרת של שמות מקבילים, ואופנים שונים של כתיב וכדומה.
למיטב הבנתי - מנוע בינה לא יודע לסדר כזו רשימה, כי היא בנויה על הכרת בית המדרש מבפנים, על ה'שפראך' של הלומדים. והוא לא עשה בזה מספיק 'שימוש' [אם היו מאמנים אותו על כל אוצר החכמה, כולי האי ואולי...]

כשאמרו לי שלא ממשיכים לעבוד על זה ולהתקדם עם זה, כי מחכים ליצירה שלך - הערתי שזה לא יפתור את הבעיה, ומה הועילו חכמים בתקנתם...

לא באתי למתוח ביקורת, ובודאי שלא להתלונן.

מדבריך אני מבין שיש דבר אחר שאני צריך לבקש עליו סליחה.
אולי זה לא הגון שאני מוסר את לבי להיות לעזר לאוצריא, לפי דלות ערכי,
והיה ראוי לכה"פ להקדיש זמן ומחשבה גם לטובת 'זית'.
זה כנראה נכון.
משום מה היה נראה לי שחלק מה'שיטה' של זית [ושל הרב המחבר שליט"א] - שיש לו דעה עצמאית, מבוררת ומנופה מאוד, מדוייקת וממוקדת, בלי השפעות זרות; ולכן חשבתי שחבל להתערב ולהעיר הערות.

Spoiler

לעומת זאת באוצריא מצאתי גיוון וגמישות, ופתיחות לרעיונות חדשים [וגם אומץ לשוב ולגנוז אותם אם לא היו מוצלחים]. ניסוי ותעייה. חיפוש ומציאה.

אם כב' חפץ בכך - אשמח [בלי נדר] לתת ידי עמו.
ויהי ה' אלקינו עמנו, ומעשי ידינו יכונן
מינאי ומינך [ומכל הלין חכימי וצדיקי יקירי דעסקין באתרא הדין] תסתיים שמעתא ויתקלס עילאה. יגדיל תורה ויאדיר.

@מישהו-1 כתב בדרוש עזרת הציבור לסינון ספרים בעייתיים, במיוחד לבעלי ידע היסטורי:

אבל עדיין יש הסוגייא הניראותית שלא לענין שתחם השירה מפותח כל כך, לעומת אחרונים נצרכים שעדיין חסר.

לא נראה לי שזו בעיה אמיתית, ולא צריכים לקבוע לפי נראות.
[ובכלל - מי בודק בדיוק כמה ספרים יש בכל מחלקה?]

ולמה למנוע מן הציבור את התועלת שיש בדברי תורה [ושאר ענייני קודש] מרבותינו ומקדמוני שלמי־אמוני־ישראל ?

אני כותב מקופיא [ובל"נ בהמשך אשתדל לברר הדברים ולדייקם]
על פי 'מדות ושיעורי תורה' של הרח"פ בייניש [פרק טו]:

(שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפו) שיעור כזית יש אומרים דהוי כחצי ביצה.
והמג"א בשם הרמב"ם שהוא פחות משליש ביצה [1.3 ביצה = כגרוגרת].
למעשה - המ"ב כתב להחמיר בדאורייתא.

אופן השיעור:
פחות משליש ביצה עם קליפתה,
או כחצי ביצה קלופה.
[יש בזה נדון בין המ"ב והחזו"א ועוד, ואכהמ"ל]

להחזו"א כל זה לחומרא, אבל היכא דמביא לקולא - יש לשער בחצי/שליש ביצה של ימינו,
או אפילו כשיעור זית בינוני של ימינו [שיעורין של תורה סי' יא].

במדות מודרניות (סמ"ק):

חצי ביצה בלי קליפתה -

• רמב"ם בערך 22.5
• רא"ח 27
• חזו"א מעט פחות מ-50 [45 <> 47.5]

כשליש ביצה עם קליפתה -

• רמב"ם בערך 16.6
• רא"ח 17.3
• חזו"א 33

ועיי"ש (הע' 126) שי"א שבגדר ספק כזית - מ־14.4 סמ"ק.

אחר בקשת המחילה.

Spoiler

לע"ד יש להבדיל בין ספרים שנכתבו (או יצאו לאור!) ע"י חכמי ישראל המובהקים והמקובלים, ובין ספרים של רבנים מסויימים פרטיים, שהיחס אליהם ואל ספריהם שנוי במחלוקת.

למשל:

יש מחכמי ישראל בדורות הקודמים שספריהם בהלכה נתקבלו, וכתביהם בהגדה והשקפה - הסתייגו מהם רבותינו באופן כללי.

Spoiler

כך למעשה התגלגל עם הרב מבוסטון [המכונה בישיבוה"ק JB], שספרי ההגות שלו פונים אל ציבור חו"לי מודרני וכו', אבל ספרי השיעורים הלמדניים שלו - נמצאים בישיבות ובתי מדרשות.

ספר 'קול התור' - נתון בפולמוס עז מזה עשרות שנים. גם בקהלת אדרת אליהו יש הסבורים שהוא חסר אמינות לחלוטין... מאידך - מי שהשקיע בו והוציא אותו לאור הוא הגר"ח פרידלנדר זצ"ל ['שפתי חיים'].
הגרי"א זצ"ל יצא נגדו [נגד הספר, לא נראה לי שנגד הגר"ח].
אז גם אם רוצים להסתייג - אין סיבה [ואולי גם אין היתר] להוריד אותו מהמדף!

ספר 'אם הבנים שמחה' - שאלה עדינה יותר. היה מחכמי ישראל בדור הקודם. בשלב מסויים שינה את דעתו לגבי היחס לעלייה לארץ וכו'. הסיכון בקריאת הספר הוא שמא יחשבו שהיה צריך לעלות לארץ לפני שמונים שנה...
למעשה הוא יצא לאור - מלבד ההוצאה הדתית לאומית המובהקת - גם ע"י 'קרן רא"ם'. לא שמענו שהחרימו אותם על זה...

לעומת זאת ספר 'פניני הלכה' [עם כל הכבוד] הוא של הרב אליעזר מלמד שליט"א רב היישוב והישיבה ב'הר ברכה'. רב דתי לאומי מוכשר [וצעיר, לפ"ע], שגם בציבור הדת"ל יש מחלוקת עזה על דרכי פסיקתו ועל העצמאיות שלו.
יתכן שבספריו הראשונים [עד שהגיע לענייני שמיטה וטהרה וכו'] היה יותר בתלם.
אבל דוקא שם לע"ד הבעיה גדולה הרבה יותר. לא בגלל פְּסול, אלא בגלל שהקורא התמים [כלומר אברך חרדי מצוי שאינו בקיא בפולמוסי הציבור הדת"ל - בואכה מרכז והר המור] רואה לפניו ספר יסודי ושיטתי הפורש את הכל בשפה ברורה, ואינו מודע לפקפוק על סמכותו °(וחוצפתו)°

א. ייש"כ עצום על הטבת צורת הדף. זו אחת השורות הגדולות ביותר באוצריא קדישא.

ב. תודה מיוחדת על קביעת ברירת המחדל.

ג. ובכל זאת א"א בלי תיקונים:

(1) טעות קריטית שלי: בשו"ע או"ח צ"ל מג"א וט"ז מימין ומשמאל. [ולמטה - ביאור הגר"א ומשנה ברורה]

Spoiler

(2) טעות מצחיקה של ה־AI: ברירת המחדל ב'משנה ברורה' לא אמור להיות העתקה של מה שנקבע ב'משנה'....

(3) ברמב"ם משום מה לא נקבעה ברירת מחדל.
צ"ל מגיד משנה, וכסף משנה; השגות הראב"ד, והגהות מיימוניות.

(4) עוד דיוק: בתורה - עדיף שתרגום אונקלוס יהיה מפרש עליון שמאלי, והרמב"ן למטה.

משלוש סיבות פשוטות:

• כך זה בחומשים הנדפסים,
• יותר נוח שהתרגום מקביל למקרא,
• השורות קצרות, לעומת הרמב"ן שפעמים רבות יש בדבריו אריכות.

@דאנציג כתב בדרוש עזרת הציבור לסינון ספרים בעייתיים, במיוחד לבעלי ידע היסטורי:

לפי איך שאני מבין זה ספר שמופיע גם באוצר החכמה

הרבה מהספרים נמצאים באוצה"ח.
בודאי מה ששייך לשירה ופיוט.
[ומ"מ לדידי ברור שלא להכניס ספרי עמנואל הרומי, שעליהם כתב השו"ע (שז, טז):
מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל... ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים לא תפנו אל מדעתכם, ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע, ומי שחיברן ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן מחטיאים את הרבים.

@יאיר-דניאל כתב בהמלצה | ניווט:

ואם תחשוב ע"ז - בשביל מה ללחוץ פעמיים? כמה פעמים יוצא לך לפתוח קובץ וכמה פעמים לשנות את השם שלו? =

Spoiler

@11 כתב בבקשת מידע | למה אף אחד לא יוצר תוכנה כמו אוצר החכמה?:

לגבי השכר האדיר שהבטחת במרום, אודה לקבלות ולתשלום מקדמה.

לגבי קבלות - כבר קבלנו. מרבותינו.

לגבי תשלום מקדמה - הנותן שכר סופרים ומשנים... עתידה בת קול שתהא מפוצצת בראשי ההרים, ואומרת כל מי שפעל עם א־ל יבוא ויטול שכרו ... ורוח הקדש צווחת (איוב מא) "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם".
במד' פרשת אמור (ויקרא רבה כז, תנחומא ז)

Spoiler

עצה טובה בדרך בטוחה

Spoiler

• [עריכה:} לפני הכל תעשה גיבוי של ההגדרות והתוספות האישיות. תוכל אח"כ לשחזר אותם ב'אוצריא' החדש.

• תשנה את שם התיקייה הראשית של אוצריא [תוכל לקרוא לה 'אוצריא='].

• תתקין את אוצריא מחדש [התקנה כתחילת ברייתה]. שום דבר לא יתמזג יחד [וכך יישמר לך כל מה שהיה באוצריא הנוכחי, לגיבוי על כל תקלה שלא תבוא].

• תפעיל את התוכנה החדשה, תכניס לתוכה [לתיקיית 'אוצריא' החדשה] את תיקיית הספרים המעודכנת היישר מגיטהאב [הספרים עם הקישורים].

• תעשה כמובן אינדקס מחדש [הרי כל האינדקס הישן נמצא בתיקיית 'אוצריא='].

• תבדוק אם הכל עובד כמו שצריך.

• עכשיו אתה יכול להוסיף [בזהירות] את הקבצים האישיים וכל מה שתרצה ע"י העתקתם מהתיקייה המקורית אל תיקיית 'אוצריא' החדשה.

• אם התוכנה החדשה עובדת כראוי - באמת אין טעם להמשיך לשמור את התיקייה העתיקה...

• [כמעט שכחתי] ותחזור ללמוד...

@AVIVI כתב בעריכת רבינו יונה:

@יום-חדש-מתחיל וכוונתי היתה למצב כזה

מה לעשות בכה"ג?

קודם כל לתקן:
'אבום' צ"ל אבוס, ב' פעמים.
'אעים' צ"ל 'אע"פ'.

חלוקת השורות - אין שום סיבה להתחיל פיסקה חדשה.

וכך צ"ל:

בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר וְרָב תְּבוּאוֹת וגו'. האבוס נקי מטנופת באין אלפים, ואף גם זאת {טוב} לבעל השדה לסבול שילינו השוורים על אבוסם, אע"פ שמטנפים את הבית, מפני התועלת שיגיע מהם כי רב תבואות בכח שור ...

@יום-חדש-מתחיל כתב בהצעת ייעול | שרשור בנושא השדרוגים העיצוביים של הרב הבל הבלים:

@איש-שלו תשלח מייל אם השינויים שאתה רוצה לכאן: meirlamdan@gmail.com
או שתעשה לו PR לכאן: https://github.com/meirlamdan/torah-munachat

שלחתי.

@דאנציג כתב בדרוש עזרת הציבור לסינון ספרים בעייתיים, במיוחד לבעלי ידע היסטורי:

@יום-חדש-מתחיל כתב בדרוש עזרת הציבור לסינון ספרים בעייתיים, במיוחד לבעלי ידע היסטורי:

וואו, כבר הרבה זמן לא הי' כאן נושא שיש בו כ"כ הרבה צופים בחדא מחתא....

כנראה שהסיפורים כאן מעניינים מאוד...

רק חבל שבקובץ השיטס של הסינון אין כ"כ הרבה...

אצלי בגלל שזה דורש הרשאות עריכה.

ועל כל פנים, הורדתי את הקובץ, אולי יהיה לי זמן אחר כך לשבת עליו.

תזכור להוריד מעודכן,
כי בינתיים עבדו עליו הרבה!

@שמואל5 כתב בלהורדה | מאגר ספרים משלים עבור אוצריא!:

כתבתי פעם עדכון לתוכנה שמוסיף בהגדרות כפתור שמאפשר להוריד מתוך התוכנה את המאגר שלי ולהוסיף אותו אוטומטית לספריה, אבל י.פל העדיף שזה לא יכנס באופן רשמי לתוכנה...

אפשר להבין.
מ"מ נודה למי שיצור כלי חיצוני לעדכון כזה.

כאשר מצטטים הודעה ארוכה כדי להגיב עליה -
האם אין אפשרות שתופיע בחלונית מצומצמת, ולא פרושה לכל ארכה?
[כך זה למשל ב'פורום לתורה'].

עריכה: יש פתרון גם עתה - לא ללחוץ על השב עם ציטוט,
אלא לצבוע את השורה הנוגעת לדבר, ואז מתקבל כפתור 'ציטוט' שפותח תגובה ממוקדת על זה.

@צבי-דורש-ציון כתב בבקשה | הוספת מידות לממיר מידות התורני:

כי הרעיון של הממיר הוא למידות יחסיות לעצמם או עם שיעור קבוע שאפשר לחשב בסמ"ק

@שמואל5 כתב בבקשה | הוספת מידות לממיר מידות התורני:

הרעיון של הממיר הוא לא לדעת כמה זה כזית? (או מידה אחרת)

הרעיון של כזית של ימינו 'לפי דעתו של רואה' - הוא שאין לשער על פי שיעור קבוע בממיר...
כך שהרעיון של הממיר אינו מתכתב עם הרעיון של הכזית.

מאידך הרעיון של אוצריא [אולי להבדיל מכ'זית']
הוא לתת יכולת ותועלת לכל לומד ומשתמש 'לפי דעתו של רואה'
ולכן יתכן לומר שזה גובר על הרעיון של הממיר .

כך שכולם צודקים.

א] בממיר עצמו זה יהיה משונה לשים במשוואה את הכזית של ימינו עם השיעורים המוחלטים והמוכחים.
{למשל שיעור הין של תורה - כמה הוא בכזיתים של ימינו...}.

ב] אבל ראוי שתהיה הערה שמגדירה כמה זה כזית של ימינו לפי כמה פוסקים.
וזה יועיל מאוד למי שרוצה להכפיל כזיתים של ימינו כדי לדעת משקלם במדות של זמננו [כגון לדעת שני כזיתים לחומרא באפיקומן כמה זה בסמ"ק].
{כמובן בשביל לעשות את ההכפלה הוא יצטרך מחשבון, או דף ועפרון...}

עוד הצעות כלליות:

א. בקביעת ברירת מחדל אישית - כדאי שהקביעה תהיה לא רק לספר מסויים אלא לכל הספרים מאותו סוג.
למשל - אם אני קובע ברירת מחדל [אישית ופרטית] לחומש בראשית - זה אמור להיות נכון גם בשאר החומשים.
וכך: נביאים, כתובים, משנה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, רמב"ם.

ב. ספרים שיש עליהם מפרש יחיד, או קובץ 'הערות' -
ראוי שתהיה ברירת מחדל [בצורת הדף] שיופיע בתור מפרש שמאלי.

@י.-פל. כתב בספרים עבור אוצרייא:

אתה יכול לקחת את כלל הספרים שהוזרו...

א. שהוזכרו.
ב. שהוסרו.
ג. שהודרו.
ד. כל התשובות נכונות ....

@י.-פל. כתב בלהורדה | תוכנה קלה לתפעול ליצירת ועריכת קישורים ומפרשים באוצריא:

ב'מפרשים', מובאם קטעים שמקושרים לקטע/ים המוצג/ים לנו.
קטע מפרש שאינו מקושר - לא מוצג.
בב'צורת הדף', לעומת זאת, מובא כל הטקסט של הספר שבחרנו. הגלילה האוטומטית לבדה, מבוצעת באמצעות הקישורים. אין קישור - אין גלילה, אבל הטקסט יוצג תמיד.

וזו עוד סיבה עיקרית ומהותית להשתמש כברירת מחדל דוקא ב'צורת הדף'.
[ולפתוח חלונית 'מפרשים' רק כשצריך לראות את כל המפרשים או לערוך בהם חיפוש].

ר' @י.-פל. נ"י, ר' @דוד-משה-1 נ"י - איזו מתנה טובה זו !

@זונדל כתב בבעיות בחיפוש:

מקוה שמותר כבר לכתוב הערות על החיפוש.
...

ג"א מצטרף לכל הנ"ל.
{עדיין אין אפשרות להצביע כ"כ הרבה...}

@דאנציג כתב בחיפוש לפי מחבר:

@יאיר-דניאל כתב בחיפוש לפי מחבר:

המהר"ל רבי יהודה ליאון בן בכרך

מישהו יודע מי זה?

והמאור הגדול רבי יצחק מרדכי, והסלבודקה רבי יחיאל חיים, וחידושי הרי"ם רבי יוסף צבי, ורבי יעקב ישראל קמפינסקי...
ורבי חיים עוזר גרשוני...
והמשנה ברורה רבי חיים נאה...

חבל על הזמן.
אטו כי רוכלא....